המדריך השלם לדרגות הקרט של זהב: ההבדלים, התכונות והתאמה לתכשיטים

זהב הוא אחת המתכות היקרות, העמידות והנחשקות ביותר בהיסטוריה האנושית. אולם במצבו הטהור, זהב אינו תמיד חומר גלם אידיאלי לתכשיטים יומיומיים. כדי להבין איזו דרגת זהב מתאימה לכל שימוש, יש לבחון את אחוז הטהרות, תכונות המתיקות והחוזק, והגורמים שמשפיעים על מראהו וצבעו.

מהי משמעות המונח "קרט" (Karat)?

המונח קרט (Karat, המסומן באות K) הוא מדד למידת הטהרות של סגסוגת הזהב.

• השיטה מבוססת על חלוקה ל-24 חלקים שווים.
• 24K הוא זהב טהור לחלוטין (100% זהב ללא שילוב מתכות אחרות).
• כאשר יורדים בדרגות הקרט (למשל ל-18K או 14K), המשמעות היא שחלק מנפח המתכת הוחלף במתכות חיזוק אחרות (כמו נחושת, כסף, פלדיום או אבץ) כדי לשפר את תכונותיו הפיזיקות.

השוואת דרגות הטהרות: 24K, 18K ו-14K

דרגת קרט	אחוז זהב טהור	הרכב נוסף	כינוי ומאפיינים עיקריים
24K	100% (24 מתוך 24 חלקי זהב)	0% מתכות אחרות	זהב טהור. צבע צהוב עמוק וחם, רך מאוד, נוטה להישרט ולהתעקם בקלות.
18K	75% (18 מתוך 24 חלקי זהב)	25% מתכות נוספות	רמת טהרות גבוהה. יוקרתי, שומר על גוון עשיר אך בעל עמידות משופרת מעט בהשוואה ל-24K.
14K	58.3% (כ-14 מתוך 24 חלקי זהב)	41.7% מתכות נוספות	הסטנדרט המקובל לתכשיטי יומיום. מאזן מושלם בין יוקרה לעמידות גבוהה בפני שחיקה.

ההבדל בתכונות:

ההבדל המשמעותי ביותר בין דרגות הקרט השונות טמון ברמת הקשיות והגמישות של המתכת:

• זהב טהור (24K) – רך וגמיש: זהב היא מתכת רכה מטבעה. בגלל המבנה האטומי שלה, זהב טהור נמתח ומתעקם בקלות רבה תחת לחץ קל, ונוטה להישרט מכל מגע עם משטח קשיח. לכן, הוא אינו מתאים לשיבוץ אבנים מורכב או לתכשיטים שחווים עומס.
• זהב בדרגות נמוכות יותר (18K ובעיקר 14K) – קשיח ועמיד: הוספת מתכות סגסוגת (כמו נחושת וכסף) משנה את מבנה הגביש של המתכת, הופכת אותה לקשיחה, עמידה בפני שריטות, ובעלת יכולת לשאת לחצים מבניים מבלי להתעוות.

היתרונות של מתכת בקרטורה נמוכה (כמו 14K) והחסרונות של זהב טהור

היתרונות של 14K:

1. עמידות גבוהה לשחיקה: עמיד בצורה מצוינת בפני פגעי היומיום, שריטות ומכות קלות.
2. חוזק מבני: מאפשר אחיזה בטוחה וחזקה של אבני חן בשיבוצים עדינים או מורכבים מבלי לחשוש שהשיניים המחזיקות את האבן ייפתחו.
3. מחיר נגיש יותר: בשל אחוז הזהב הנמוך יותר בסגסוגת, עלות חומר הגלם נמוכה משמעותית בהשוואה לזהב 18K או 24K.

החסרונות של זהב טהור (24K):

1. רגישות לנזקים: מתעקם ונשרט בקלות קיצונית, מה שגורם לתכשיט לאבד את צורתו המקורית תוך זמן קצר בשימוש יומיומי.
2. סיכון לאובדן אבנים: תכשיטי 24K מתקשים לשמור על אבנים משובצות כיוון שהמתכת הרכה מתרחבת או זזה תחת לחץ.
3. משקל וכובד יחסי: המתכת הרכה כבדה יותר, אך חסרת את הקשיחות הדרושה לעיצובים דקים ומעודנים.

התאמת סוג הזהב לסוג התכשיט

בחירת הקרט הנכון תלויה באופן השימוש בתכשיט ובמידת החשיפה שלו לשחיקה:

• טבעות וצמידים (אזורים בסיכון גבוה): תכשיטים אלו נמצאים במגע תמידי עם הסביבה, חשופים לחיכוך ישיר עם חפצים, מכות, שריטות ולחץ פיזי (כגון הקלדה, הרמת חפצים או עבודה פיזית). לכן, 14K הוא הבחירה המומלצת והאידיאלית משום שהוא מעניק את העמידות הנדרשת כנגד התעקמות ושחיקה.
• עגילים, תליונים ושרשראות (אזורים בסיכון נמוך): תכשיטים אלו כמעט ואינם סופגים מכות או לחצים פיזיים ישירים. מסיבה זו, ניתן בהחלט לבחור בהם בזהב 18K ואפילו ב-24K (במדינות ותרבויות מסוימות נהוג ליצור תכשיטי הצהרה מזהב טהור לחלוטין), כדי ליהנות מהמראה העשיר והיוקרתי של אחוז זהב גבוה יותר.

מה משפיע על צבע הזהב?

זהב טהור מגיע בגוון צהוב עמוק בלבד. צבעי הזהב האחרים השונים (כמו צהוב, לבן ואדום/רוז) נקבעים על פי סוג וכמות מתכות הסגסוגת שמעורבבות יחד איתו:

1. זהב צהוב: נוצר על ידי ערבוב זהב טהור עם מתכות דוגמת נחושת וכסף ביחסים ששומרים על הגוון החם והמסורתי. בגוון זה יכולים להיות גוונים רבים ושונים, המושפעים מהרכב המתכות הנוספות.
2. זהב לבן: נוצר על ידי שילוב זהב עם מתכות לבנות וחזקות כמו פלדיום, ניקל או כסף. לרוב, תכשיטי זהב לבן עוברים גם ציפוי חיצוני של מתכת יקרה בשם רודיום (Rhodium) המעניקה לו ברק לבן בוהק והגנה נוספת מפני שריטות.
3. זהב אדום / רוז (Rose Gold): נוצר על ידי הוספת אחוז גבוה של נחושת לסגסוגת, מה שמעניק למתכת את הגוון הוורדרד-אדמדם האופייני והחמים שלה.